הפנסיה היא זכות פיננסית המשולמת כל חודש לזכאי עם צאתו לגמלאות ועד לפטירתו. לאחר פטירתו, גם אם נפטר קודם גיל הפנסיה, בן הזוג הנותר, האלמן(ה), זכאי לקבל תשלום פנסיה בהתאם לתקנות של קרן הפנסיה. אם אין בן זוג, הרווח כולו של קרן הפנסיה כאשר אין מוטל עליה עוד תשלומי פנסיה. לפיכך, אדם שחסך כל ימיו לפנסיה ונפטר, ללא בן זוג, כל הכספים נשארים אצל קרן הפנסיה.
כדוגמא, בתקנות קרן הפנסיה של "מבטחים" נקבע כי פנסיה תשולם לאלמנה שהיתה אשתו לפחות שנתיים או שילדה לו ילד ובתנאי שהיא גרה עמו. "אשתו" נחשבת גם מי שבימ"ש הצהיר עליה כידועה בציבור. ידועה בציבור היא מי שמקיימת עם בן זוגה חיי משפחה הכוללת מערכת יחסים אינטימית עם משק בית משותף לכל דבר וענין. אך אם האישה התגרשה – היא מאבדת בו במקום את הזכות הזו.
לגבי משרתי הקבע בצה"ל נקבע בחוק כי את הפנסיה תקבל רק מי שהיתה אשתו בעת פטירתו או מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו וגרה עמו באותה שעה (וכן במצב ההפוך) במצב כזה מדוע בן הזוג יתגרש מהזכאי לפנסיה ?
בישראל חיות נשים רבות שאין להן פנסיה והן תלויות בפנסיה של בן זוגן (יש כמובן גם גברים התלויים בפנסיה של בנות זוגם). תשלומי פנסיה אלו ילכו לאיבוד במצב בו האישה תהא גרושה. זה מצדיק את סירובה להתגרש אלא אם יוסדר תשלום הפנסיה.
רק המחוקק יכול לתקן זאת. אולם אם קופות הפנסיה ידרשו להמשיך לשלם פנסיה לגרוש(ה) כתלוי(ה) הן יזעקו מרה שהרי גובה סכומי ההפרשה לפנסיה בנויים על פי התחזית שאדם ילך לעולמו (מהר ככל האפשר) כגרוש או כאלמן כדי לא לשלם פנסיה לתלוי.
כפתרון אפשרי, שהוא רע, ניתן לתבוע את הפנסיה מרכושו של הבעל (מעזבונו) על חשבונו. במקרים אחרים לא בוצעו הגירושין כדי שהאישה לא תאבד זכותה כאלמנה. קרנות הפנסיה יודעות זאת ולעיתים הם בודקים אם בני הזוג גרו יחד ! יסוד המגורים יחד הוא תנאי מוחלט. כך שאם האישה אינה גרה עמו היא מאבדת את זכותה לפנסיה.
במצב דברים זה אכן צריך להיות טיפש כדי להתגרש שהרי בכך הוא מפסיד את זכותו לפנסיה של בן זוגו.
הכותב הינו עורך דין המתמחה בדיני משפחה ויו"ר ועדת בתי משפט לענייני משפחה בלשכת עורכי הדין.
