הערות לפסה"ד תמ"ש 1993/07- משפחה ת"א, 5.11.2011
יורשי המנוח טענו, על פי סעיף 5 לחוק יחסי ממון תשל"ג- 1973 לביצוע הסדר איזון המשאבים של עזבונו למול בן זוגו. אך מאחר וכספי קופות הגמל והביטוחים אינם בכלל עזבונו לאור הוראת סעיף 147 לחוק הירושה תשכ"ה-1965, הרי שזכויות אלה אינן בכלל עזבונו וכתוצאה מכך אינם ברי איזון. יוצא איפוא, לטענתם, שאין לבן הזוג זכויות בקופות אלו עם פטירה, להבדיל ממקרה של גירושין. זו טענה מעניינת שנדחתה בצדק.
כב' השופטת טובה סיון, סגנית נשיאה, קבעה שאין לקבל זאת כי אין להפריד מלאכותית בין פקיעה בשל גירושין לבין פקיעה בשל פטירה. בשל החוק (יחסי ממון) , אין לשלול מבן הזוג את חלקו בזכויות הללו. אכן קיימת לכאורה סתירה בין הוראות שני חוקים אלה וראוי לערוך מספר תיקונים בעניין. ובעיקר "החזרת" קופות הגמל הצבורות לכלל העזבון, שכן דינן לא יכול להיות שונה משאר נכסי העזבון. בינתיים קיימת סתירה לכאורית. יחד עם זאת נתפס ביהמ"ש לכלל טעות משפטית.
האחת, כל פסקי הדין עליהם הסתמך ביהמ"ש (ע"א 724/83 בר נתן נ' בר נתן פ"ד לט(3)551, ע"א 809/90 לידאי נ' לידאי פ"ד מו(1)602, בע"א 7613/98 חיה בקר נ' אבישי אפרתי פ"ד נד(2)90- עוסקים במועדי נישואין שקדמו לחוק יחסי ממון (1944,1946, 1928 בהתאמה), כך שביהמ"ש החיל את הלכת השיתוף על בני זוג שחלה עליהם דווקא הפרדת רכוש (על חוק יחסי ממון). השניה, בשעה שחל חוק יחסי ממון (הם נישאו ב- 1999). לא נוצר שיתוף בנכסים אלא זכות לאיזון במסגרת כלל הנכסים.
קרי, יש להציב את סכומי קופות הגמל של האחד למול השני תוך תשלום מחצית ההפרש, כך שבן הזוג אינו שותף אלא זכאי למחצית ההפרש. השאלה היא כיצד נציב קופות גמל של המנוח שהם לתשלום עקב הפטירה, למול קופות גמל של הנותר בחיים שטרם בא פרעונן, היא שאלה נוספת קשה וכל עוד אין בחוק הוראה על תשלום בדרך של היוון הזכויות לא נוכל לפתור את הבעיה.
כל זה נובע מכך שהחוק הנוכחי, חוק יחסי ממון, בנוי על אדני ההפרדה עד לעריכת האיזון בדרך של תשלום מחצית ההפרש ולא בדרך של חלוקה כתוצאה משיתוף. במסגרת האיזון יש כמובן להציג גם את החוב של האחד למול השני ולאזנו באותה הדרך. יתכן שאם ביהמ"ש היה פועל בדרך של איזון המשאבים, היה מגיע לתוצאה שונה.
