בפס"ד שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בתל – אביב, ע"י כב' השופט מאיר יפרח, נקבע כי המנוחה שהיתה בעלת קופת גמל, מינתה את אמה כמוטבה, כל הכספים שולמו לה ואין לבן זוגה של המנוחה חלק בהם.
(ת"א 58889/04 קופת תגמולים של עובדי בנק דיסקונט נגד ראובן יעקוביץ ואח').
על פסה"ד הוגש ערעור ע"י עו"ד אלינור ליבוביץ. בערעור נטען שבעליו של קופת גמל ו/או ביטוחי חיים אינו לבד. בעלה של המנוחה הינו בן – זוג, ובן זוג זכאי למחצית הסכום, קודם חלוקתו למוטב, זאת על אף שבן הזוג המנוח רשם ביום כלשהו, אפילו קודם נישואיו, את כל הסכום למוטב אחר.
הבעיה מקורה בסעיף 147 לחוק הירושה, שם נקבע כי כספי קופות גמל ו/או ביטוחי חיים אינם בכלל עזבון, שלגביו יכול אדם לערוך צוואה או להסתפק בחלוקת ירושתו ע"פ חוק הירושה.
כל אדם הפותח קופת גמל או עושה ביטוח חיים מתבקש למנות מוטבים להם ישולמו הכספים עם פטירתו. (אם לא ימנה מוטבים, הכספים יחולקו ע"פ חוק הירושה. אם ירשום בצוואתו מוטבים לקופת הגמל לא עשה דבר !).
לאחר פטירת האדם, המוטבים זכאים לקבל את כל הכספים שבקופת הגמל ו/או ביטוחי חיים על סמך תעודת פטירה. אלא שהם יופתעו לדעת ועוד יותר יופתעו כאשר ידרשו להחזיר 50% מהכספים לבן זוג של המנוח משום שכספים אלה הינם בעצם רכוש משותף של בני הזוג מכח הלכת השיתוף, או שחל לגביהם הסדר איזון המשאבים. (ראה לידאי נ. לידאי פד"י מו 1 602).
המוסדות הפיננסיים: בנקים, קופות גמל, חברות ביטוח חיים, כלל אינם מספרים ללקוחות כי בבואם לרשום את המוטבים, עליהם לדעת כי בעצם 50% מהכספים אינם שלהם והוראותיהם לחלוקת הכספים למוטבים יחולו רק על מחצית הכספים הנותרים.
המוסדות הפיננסיים עשויים למצוא עצמם מעורבים עמוק בסכסוך. כך זה גרם לתביעה הנוכחית שהגישה קופת התגמולים של עובדי בנק דיסקונט בה יתבקש ביהמ"ש לקבוע למי שייכים הכספים על אף שהמנוחה רשמה את כל הכספים לאמה.
כב' השופט מאיר יפרח אומנם סבר כי כל הכספים ימסרו לאמה של המנוחה והיא רשאית לעשות בהם כבשלה. תוצאת פסה"ד היא כי בעל קופת גמל וביטוח חיים הוא הבעלים המלא וכל הכספים יחולקו על פי הוראותיו למוטבים.
לדעתינו, פסה"ד שגוי ומנוגד לפסיקה ויש בו מכשלה לציבור הרחב ולמוסדות הפיננסיים. הציבור הרחב יוטעה לחשוב כי הכספים יחולקו למוטבים ע"פ הוראת המנוח. כאשר המוסדות הפיננסיים אינם מודיעים ללקוח כי התוצאה עשויה להיות אחרת.
בכך נוצר מחול שדים כאשר הלקוח ממנה מוטבים, בלי שנאמר לו, מבלי שלקח בחשבון שמחצית הכספים אינם בעצם שלו. המוסדות הפיננסיים מצידם מחלקים את כל הכספים למוטבים על סמך תעודת פטירה דבר הגורם לכך שמוגשות תביעות נגד המוטבים להחזר הכספים.
דין כל זה עשוי לחול גם על כאלה שפתחו קופות גמל ו/או ביטוחי חיים קודם נישואיהם והמשיכו לשלם במהלך הנישואין.
בעניני משכנתאות קבע ביהמ"ש העליון (בעניין סיטין) כי כאשר נודע לבנק שדירת המגורים רשומה ע"ש הלווה ויש לו בן זוג, על הבנק לקבל את הסכמת בן הזוג.
לדעתינו על המוסדות הפיננסיים לפעול אחרת. עליהם להוציא דפי הסבר ללקוחות כך גם לקבל את אישור בן הזוג טרם חלוקת הכספים למוטבים. בכך החוסך והמבטח וכל כלו את צעדיהם והמוסדות הפיננסיים לא יכשלו.