הערות לפס"ד תמ"ש 42338-03-10 (16.3.11)
מה דינה של פנסיה מוקדמת? על כך ענה ביהמ"ש לעניני משפחה בתל אביב, כי דינה של פנסיה מוקדמת כדין כל פנסיה. כך שגם העובד פרש לגמלאות בגיל צעיר, אין הפנסיה תחליף לשכר ועל הפורש לשתף את בן הזוג בחלק היחסי מן הפנסיה שהוא מקבל.
פס"ד זה לא הלך בתלם שנקבע בדו"ח הוועדה לחלוקת חסכון פנסיוני בין בן זוג שנפרדו (מרץ 2010), בראשות כב' השופט ש. שוחט. הוועדה קבעה מפורשות, כי פרישה מוקדמת במקרה של הסדר פרישה יש לראות בפנסיה הזו תחליף לשכר ולא קצבת פרישה.
דו"ח הועדה נימק את המלצתו בכך שיש לעודד הסדרי פרישה מוקדמים ולא ניתן יהיה להגיע להסדרים עם עובדים שידעו כי עליהם לחלוק פנסיה מוקדמת זו עם בני זוגם לשעבר על פי הסכמי הגירושין יש בכך היגיון רב.
למרות המלצה ברורה זו ביהמ"ש בחר ללכת דווקא בתלם הפסיקה שקבעה שפנסיה מוקדמת דינה כפנסיה לכל דבר (מחוזי ת"א 1122/99 שנהב נ' שנהב). יחד עם זאת, ביהמ"ש לא נתן דעתו לחלוקה הבלתי צודקת בין בני זוג שכן בן הזוג השני הממשיך לעבוד יהיה זכאי לקבל לעצמו מלוא משכורתו וגם את מחצית הפנסיה של בן זוג) בעוד שהוא אינו נותן לבן זוגו מאומה.
לא ראינו בפסק הדין התייחסות לכך. (יתכן כי בן הזוג אינו עובד). תוצאה זו אינה הוגנת. היה ראוי להמתין עם חלוקת הפנסיה בין בני הזוג עד אשר יצא בן הזוג השני לפנסיה. מה גם שבמקרה זה מדובר בבני זוג שהתגרשו, כך שבן הזוג העובד אינו מגדיל את חלקו של השני בפנסיה שלו.
אי האיזון הנוצר כאשר בן זוג אחד מקבל משכורת וחצי (חצי פנסיה של השני) והשני מקבל רק את חצי הפנסיה הנותרת הוא לא ראוי ולא הוגן, ובא לידי ביטוי בפסק דינה של כב' השופטת אלה מירז (תמ"ש 17930/02, פורסם בנבו), אשר קבעה בפסק דינה (מיום 16.9.07) שיש להמתין עם החלוקה הלא צודקת הזו עד שהשני יצא לפנסיה. עם יציאת האשה לפנסיה יאוזנו מחדש הפנסיות של הצדדים באופן שווה ומתואם. וכן ראה תמ"ש 13630/08 מיום 26.5.10 שניתן על ידי כב' השופטת אספרנצה אלון, שקבעה כי פער של 6 שנים, לנוכח מכלול הנתונים, אין להמתין עד פרישת האשה, אלא עליו כבר להעביר לאשה (העובדת) את חלקה בפנסיה שלו.
פסקי דין אלו יהיו חשובים מאוד בעתיד לנוכח החלת פנסיה חובה, כי תמיד יווצר מצב שלכל אחד מבני הזוג פנסיה , אך "שריקת הפתיחה" של תשלום הפנסיה אינה שווה.
לנוכח מגוון הדעות ראוי היה שהמחוקק יתערב סוף סוף בנושא הפנסיה ויקבע כללי חלוקה.
