לאחר מאבק של שנים, בזכות נחישותם של כמה חברי כנסת ובראשם יו"ר ועדת החוקה, פרופ' מנחם בן ששון, תוקן חוק יחסי ממון תשל"ג- 1973, באופן דרמטי. בכך התקבלה הצ"ח שהוצעה ע"י כ- 50 חברי כנסת.
הפגם המהותי שהיה לרועץ עד כה ואשר הכשיל את החוק היה סעיף 5, אשר קבע כי הסדר איזון המשאבים, לפי סע' 6, יעשה אך ורק לאחר פקיעת הנישואין, קרי, לאחר גירושין בפועל, או פטירה. לפיכך, כל עוד לא פקעו הנישואין, לא ניתן היה לבצע את הסדר איזון המשאבים.
באופן זה ראינו את הנתבעים טוענים (וזוכים), כי לא ניתן לתבוע שיתוף ו/או חלוקת נכסי בני הזוג כיון שטרם התגרשו ובתי המשפט היו נעתרים לכך.
בהמשך בתי המשפט התחכמו וניסו למצוא דרכים ומעקפים למכשלה זו. כך למשל נקבע, כי תביעה לפסק דין הצהרתי שלבן זוג חלק בנכסי השני הינו "מתן סעדים", על פי סעיף 11 לחוק המאפשר זאת, כדי למנוע בן זוג מלסכל זכות עתידה של בן הזוג השני.
כעת, לאחר תיקון החוק, אין צורך להתחכם ולחפש דרכים ומעקפים לצורך דיון בשאלת הרכוש, אף אם בן זוג אחד מסרב להתגרש.
- הוראות החוק על פי תיקונו הן פשוטות- ביהמ"ש יוכל להורות על הקדמת הזכות לאיזון המשאבים ללא תלות בגירושין בפועל, במקרים הבאים (אחד מהם):
- חלפה שנה מיום שהוגשו הליכים לגירושין או תביעות רכושיות שונות.
- קיים קרע בין בני הזוג, או שהם חיים בנפרד (אפילו באותה הדירה), במשך תקופת זמן מצטברת של תשעה חודשים לפחות בתוך אותה שנה.
ביהמ"ש יוכל, בהחלטה מנומקת בכתב, לקצר את התקופות הנ"ל אם קיימות נסיבות המצדיקות זאת באחד מן המקרים הבאים:
- ניתן כלפי בן הזוג ל המבקש צו הגנה, צו למניעת הטרדה, או צו מניעה, וזאת לאחר דיון ענייני (ולא במעמד צד אחד).
- הוגש כתב אישום נגד בן זוג של המבקש הכולל אישום בעבירת אלימות במבקש או בילדו.
- בן הזוג של המבקש נעצר בגין חשד של אלימות במבקש או בילדו.
הוראות נוספות קובעות, כי המבקש לא יוכל מצידו להתחמק מהגירושין. לכן הוא יידרש, כתנאי לפסק הדין לאיזון משאבים, להפקיד כתב הסכמה למתן גט (או לקבל גט) בערכאה המוסמכת לגירושין.
ביהמ"ש יוכל לעכב את ביצוע פסק הדין, אם המבקש פועל שלא בתום לב בעניין הגירושין.
הוראת חוק נוספת, אך חשובה, קובעת כי ניתן להגיש את התביעה בכל עת, אף אם לא התקיימו התנאים המפורטים לעיל להקדמת מועד איזון המשאבים, וביהמ"ש יעכב את הדיון עד שהתנאים יתקיימו. הוראה זו באה למנוע מצב שבו בן הזוג האחד יתבע גירושין בבית הדין הדתי ויכרוך את כל ענייני הרכוש, בעוד שבן הזוג השני מנוע מלהגיש תביעה לביהמ"ש לענייני משפחה, כיוון שטרם התקיימו התנאים הנדרשים להקדמת מועד האיזון. בכך מרוץ הסמכויות יימשך , אך כ"א מבני הזוג יעמוד על אותו קו הזינוק.
הגשת תובענה זו מזכה כמובן באפשרות לקבל צווים וסעדים זמניים, כך שכיום ניתן בכל עת להגיש תובענה לאיזון המשאבים.
סע' 8 לחוק במתכונתו הקודמת יצר בעיות קשות כיוון שסמכות ביהמ"ש להפעלתו היתה תלויה בכך שתוגש בקשה על פי סעיף 8 רק לאחר פקיעת הנישואין. יצא איפוא, שלא ניתן היה לעשות שימוש בסעיף 8 , שהרי בד"כ פקיעת הנישואין מלווה בהסכם סגור וסופי. כיום יכול ביהמ"ש, במסגרת איזון המשאבים, לפעול עפ"י סע' 8 ללא קשר לפקיעת הנישואין. זהו תיקון חשוב ומהותי ששחרר את הכבלים מעל ידי ביהמ"ש.
תיקון חשוב נוסף הוא כי ביהמ"ש, הדן באיזון המשאבים, לא יורה על מכירת דירת המגורים של בני הזוג או הילדים הקטינים כל עוד לא נוכח שיש להם (להורה המשמורן והילדים הקטינים) הסדר מגורים אחר אשר מתאים לצרכיהם.
תיקון נוסף בסעיף 8 לחוק, הוא שבמסגרת איזון המשאבים יכללו נכסים עתידיים שבן הזוג עשוי לקבל או להשיג. דבר חשוב, כי יש להתחשב בכושר ההשתכרות של כ"א מבני הזוג. כאן מדובר באיזון שיש לעשות בין בן זוג מצליח לבין בן זוג שאינו יכול או מסוגל להשתכר.
תיקון החוק חל על כל התיקים התלויים ועומדים גם בעת הזו, כך שבבת אחת השתנו דברים בכל תיקי הרכוש העומדים לדיון בבתי המשפט לענייני משפחה.
התוצאה המהותית היא שניתן לבצע את הסדר איזון המשאבים ללא כל תלות בגט, ובתנאי שהצד התובע מוכן ומזומן ליתן או לקבל את הגט ללא כל תנאי.
עדיין קיימים פגמים, אפילו מהותיים, למרות התיקון בחוק הנוכחי. ואולם תפסת מרובה לא תפסת. נציין, כי אחת הגרסאות אשר עברה קריאה ראשונה היתה "חוק יחסי ממון- בטל", בכך באה לידי ביטוי תשוקתם של רבים להחזיר את הלכת השיתוף על כנה, בבחינת החזרת עטרה ליושנה. אין ספק, כי הלכת השיתוף, כפי שנקבעה בפסיקה, עולה לאין ערוך על החוק הנוכחי.
על הפגמים המהותיים בחוק שטרם תוקנו במאמר הבא.
