ולמה אין לייחס למסמכים ציבוריים משמעות?
1. הסכם יחסי ממון בין בני זוג אשר נשואים זל"ז טעון על פי חוק אישור ביהמ"ש לענייני משפחה או ביה"ד הרבני. בני זוג העומדים להינשא, יש לאשר בפני נוטריון (או ביהמ"ש) ואלו בני זוג, ידועים בציבור אין כל צורך באשור משפטי. ידועים בציבור חופשיים איפוא מהסבב הבירוקרטי הזה (כולל הוצאה כספית).
2. לעניין זה, בני זוג נשואים, הם אלו הנשואים בכל צורה מוכרת, נישואין דתיים על פי העדות הדתיות או נישואין אזרחיים מוכרים שנעשו בחו"ל, היכן שלא יהיה.
3. יש להיזהר, שכן הסטאטוס המוצג בתעודת זהות לא תמיד נכון. לדוגמא, איש התגרש מאשתו נרשם כגרוש, לאחר מכן נישא בנישואים אזרחיים בחו"ל, אך לא נרשם (מטעמיו שלו) בישראל כנשוי. הוא נשוי כחוק אך בתעודת זהות הוא רשום כגרוש…
4. "ידוע בציבור" לעולם אינו סטאטוס. סטאטוס הוא מצב של מעמד אישי אשר מחייב משפטית. ידוע בציבור אינה מצב של מעמד אישי אלא תוצאה עובדתית הנובעת מן הנסיבות. לידוע בציבור אין רישום ואין מסמך רשמי מחייב. (וזה פגם חוקי).
על פי הצעת חוק "ברית הזוגיות" יש כוונה (בעתיד) לכלול גם רישום של ידועים בציבור במסמכים רשמיים. תקופת הידועות בציבור מתחילה ומסתיימת על פי הנסיבות, אלא אם יש הסכם בין בני הזוג הקובע זאת. אין להם מועד "כניסה" או "יציאה" ספציפי, אלא אם נערך על כך הסכם. העדר רישום של ידועים בציבור יש בו נזק.
5. אדם יכול להתמנות לאפוטרופוס על אדם אחר (שיהיה "חסוי") על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב 1962 (רק בפרק השלישי). נהוג למנות בן זוג לאפוטרופוס על בן זוגו השני במצבים מסוימים כמו אדם זקן, אדם שנפגע בתאונה או אדם שחלה. במצבים אלה יש לפעמים רצון למכור ו/או לקנות דירה כדי להתאימה לחסוי. (קומת קרקע, כניסות רחבות ועוד..). תשומת לב מיוחדת נדרשת לאור הוראת סעיף 47 לחוק הקובע, כי האפוטרופוס אינו מוסמך לחתום על העברה או שעבוד של נכס מקרקעין ללא אשור ביהמ"ש.
ולהדגיש, סעיף 48 לחוק קובע, כי בפעולה משפטית בין החסוי (כביכול) לבין בן זוגו (או קרוביו) אין האפוטרופוס מוסמך לייצג את החסוי בכלל, אלא אם אושר הדבר ע"י ביהמ"ש.
במקרה אחד, בבנק למשכנתאות "חתם" חסוי ע"י בן זוגו על תצהיר כי הוא בן זוגה של האשה וכי ידוע לו כי האשה רכשה דירה וכי הוא מוותר על הזכויות בדירה, לרבות מוותר על פי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר(נוסח משולב) תשלב- 1972, וכי הוא מוותר על פי סעיף 38-39 לחוק ההוצל"פ תשכ"ז-1967 ואפילו מוותר על פי סעיף 86א לפקודת פשיטת הרגל התש"ם- 1980. על סמך הצהרה זו נתן הבנק משכנתא רק לבן הזוג.
כל פעולה משפטית שעליה חותם האפוטרופוס על החסוי יש להביא החלטה מביהמ"ש לענייני משפחה לפיה האפוטרופוס מוסמך לחתום על הפעולה המפורטת הספציפית(בפרטים מלאים).
6. לכל נישואין יש תעודת נישואין ולכל גירושין יש תעודת גירושין. אולם, יש לדרוש הצהרה מפורשת כי הסטאטוס המוצג על בתעודה לא השתנה לאחר מכן, כפי שאין תעודת נישואין מוכיחה שהוא נשוי. שכן אין בעיה לאדם המציג תעודת גירושין להינשא תוך 3 שעות בחו"ל (כגון בקפריסין) ולחזור בלא לרשום זאת בישראל (וכמובן שהשלטונות בקפריסין אינם מדווחים לישראל על כך). אין בתעודת גירושין כדי להוכיח שהאיש עדיין גרוש.
7. נישואין אזרחיים בחו"ל, היכן שלא יהיה, מוכרים בישראל, אפילו אם נעשו ע"י שני בני זוג מאותו המין ובלבד שיש בידם תעודה מוסמכת מטעם המדינה בה נשאו זה לזה. כאמור לא תמיד בני הזוג מתלהבים לרשום את דבר נישואיהם ולפיכך ברישומים של כל אחד מהם יהיה רישום אחר כגון: רווק, אלמן, גרוש.
8. בישראל יש מסגרת נישואין לא חוקית הנקראת "נישואים פרטיים". זו תופעה בקנה מידה גדול. מצב זה קיים כאשר אחד מבני הזוג (או שניהם) הינו אלמן המקבל פנסיה של בן זוגו שנפטר או קצבת שאירים וכיוון שאינו מעוניין להפסיד זאת הוא מתחתן בנישואין פרטיים אצל רב המוכן לעשות זאת. על ה"נייר" הוא לא נשוי, אולם הנישואין הלו תקפים לכל דבר ובמקרה של סכסוך בין בני הזוג יצוצו החוצה כל הבעיות והטענות כולל תביעות רכושיות, מזונות ובפרט עניין הגירושין. תופעה זו הינה הפרת חוק הנעשית בראש חוצות ואין דין ואין דיין.
9. בן זוג או בני זוג המציגים הסכם יחסי ממון מאושר כדין, יש צורך לדרוש מהם הצהרה כי ההסכם לא שונה ולא בוטל על ידם וכי הוא ההסכם האחרון הקיים ביניהם ורק הוא בתוקפו. אפשר לשנות ולבטל הסכם יום אחר יום.
10. כדאי להבהיר כי בהעדר הסכם יחסי ממון ספציפי בין בני הזוג, חוק יחסי ממון הוא ההסכם שבינהם, בדומה להסכם בוררות או תקנון הבית המשותף.
הוראות חוק יחסי ממון פורשו בפסיקה, במיוחד זו האחרונה, באופן רחב וגורף תוך החלת הלכת השיתוף, חוק החוזים וחוקים אחרים, הכל על מנת לשתף את בן הזוג בזכויות, במיוחד כאשר מדובר בדירת מגורים המכונה "גולת הכותרת" של הנכס המשותף.
לכן יש לצאת, תמיד, מנקודת הנחה , כי רישום הדירה ע"ש בן זוג אחד אינו מונע את זכויותיו של השני בו, גם אם מדובר בדירה שהיתה קודם הנישואין, או שהתקבלה במהלך הנישואין גם אם שני בני הזוג לא גרים בה. למסקנה
כך שאין כל ערך לרישום המופיע בלשכת רישום מקרקעין.
11. כאשר מדובר בדירה שנרכשה על ידי המוכר לפני הנישואין לאשתו, יש לדרוש ויתור זכויות, שכן תמיד יכול בן הזוג לטעון לשותפות בה מסיבות שונות כמו- השקעות בדירה, תשלומי החזר הלוואות לרכישתה (שכן ההלוואות נמשכות גם אחרי הנישואין), דירה מקבילה לדירה בה גרו, דירת מגורים שלא גרו בה מסיבות שונות וכן הלאה.
12. תמיד יש לקבל מסמך על וויתור של בן הזוג. הפסיקה היא מאוד "נזילה" ומתפשטת על נכסי בן הזוג השני, הן לזכויות והן לחובות, אף שהדבר הוא ממש בניגוד לחוק. סעיף 4 לחוק (יחסי ממון) קובע, כי אין בכריתת הנישואין כשלעצמם כדי ליצור זכויות (או חובות) בנכסי השני. אף על פי כן הפסיקה המשפטית מרחיבה ומרחיבה את השיתוף ללא עצירה.
13. לכן תמיד צריך הצהרה שלא חל שינוי, כגון שלא נעשו הסכמים נוספים, שלא גרים יחד אחרי הגירושין (מגורים יחד לאחר הגירושין יוצרים זוגיות ויש עליהם תחולה של הלכת השיתוף).
14. הלכת השיתוף פורשת כנפיים על כלל הרכוש באופן מאוד גורף והיא תחול על בני זוג שהם גרים יחד כידועים בציבור. תשומת לב שהיא תחול גם על אלו שגרים יחד קודם הנישואין או אחר הנישואין.
ואפילו ידועה פסיקה משפטית בה זכתה אשה עפ"י הלכת השיתוף בנכסי הגבר עמו היא גרה, למרות שהוא היה נשוי לאחרת .
15. מה אם כן הועילו מסמכים אם יש צורך לחוקרם ולבודקם?
