למי יש עדיפות – להוראת הצוואה או להוראת המוטבים, ולמה בכלל כדאי להפקיד את הכספים בקופות הפנסיה?
סעיף 147 לחוק הירושה קובע שכספי קופות גמל ו/או ביטוחי חיים לא נחשבים כלל לעיזבון שלגביו אדם יכול לערוך צוואה או להסתפק בחלוקת הירושה שלו על פי חוק הירושה. סעיף 36(ב) לחוק החוזים לעומת זאת, מסביר שהנושה רשאי, בהודעה לחייב או בצוואה שניתנה עליה הודעה לחייב, לבטל את זכות המוטב או אף להעמיד מוטב אחר במקומו, גם אם למוטב נודע על הזכות. מהפסיקה, אנו למדים כי קיימת גישה ירושתית מול גישה חוזית, הנובעות מסעיפי חוק אלו.
סוגיה מורכבת זו עלתה לא אחת בפסיקה. עורך הדין אורי צפת כתב בעצמו לא מעט מאמרים בנושא בעבר.
על פי תקנון קרן הפנסיה, שאריו של הנפטר זכאים לקצבה לאחר פטירתו, כשאלו מוגדרים, בדרך כלל, כאלמן/ה ויתומים עד גיל 21. מדובר בדרך כלל בקצבה חודשית, אך במקרים מסוימים הכספים משולמים בתשלום אחד וחד פעמי.
במקרה שאין לנפטר שארים, החיסכון שהצטבר במהלך השנים בקרן ישולמו למוטבים. אם לא ניתן לאתר מוטבים, הכספים ישולמו ליורשים לפי צו קיום צוואה או צו ירושה.
כאן יש להתעכב לרגע ולציין כי ישנה משמעות לסטטוס הנפטר; אם מדובר בחבר בקרן או שמא בפנסיונר, שקיבל קצבה מקרן הפנסיה. בכל מקרה, לא כל אחד יכול לעסוק בנושא של העברת כספים קיימים מהקופות השונות למוטבים שנקבעו מראש, מאחר שלשם כך נדרשת מומחיות מיוחדת.
משרדו של עו”ד אורי צפת עוסק בתחום קופות פנסיה, ביטוחים וזכויות מוטבים מזה שנים ומזמין אתכם ליצור קשר לטיפול בסוגיות אלה.
