הערות לרע"צ 97301-04-10 יוסף ברוך ואח' נ' רפאל צור ואח'
כנגד החייב ניתן פסק מזונות והוא לא שילם. הזוכה במזונות פתחה נגדו תיק הוצל"פ. בינתיים גם נושים אחרים של החייב הפעילו נגדו הליכי הוצל"פ ומימשו כספים שהגיעו ללשכת ההוצל"פ. אלא שמזכירות ההוצל"פ הזרימה את כל הכספים שהגיעו, ישירות לתיק המזונות ואילו הנושים האחרים שהצליחו לשים יד על כספי החייב, נותרו בלא כלום.
הנושים הגישו ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ וטענו שחוב מזונות יזכה לעדיפות, רק אם הזכאי למזונות נקט הליכי גביה מקביל אליהם, בעוד שכאן הזוכה במזונות ישבה בחיבוק ידיים, ולא נקטה בהליכי הוצל"פ.
הערעור נדחה. ביהמ"ש השלום ברמלה, כב' השופט ישגב נקדימון, קבע, כי סעיף 76(א)(3) מעניק עדיפות לזוכה מזונות שאינו צריך לנקוט הליכים. הזוכה במזונות קיבל את הסכום שנגבה, ואם יוותר סכום כלשהוא או אז הוא יועבר לנושים האחרים שנקטו בהליכים. זאת לעומת בתיקי חוב בהם יש עדיפות למי שנקטו בהליכים כלפי אלו שלא נקטו בהליכים וישבו בחיבוק ידיים.
הנימוק לכך הוא העדפת זכאי מזונות לעומת חובות כספיים, שכן חוב מזונות על פי המחוקק הוא "רכיב קיומי" העומד בדרגת חיוב וגבוה מזו של חוב אחר. כל שיצא שהזכאי למזונות קיבל את מה שאחרים גבו לעצמם
יתכן שהמחוקק הנכבד לא ידע או התעלם מכך שיש מקום לבדוק שמא מדובר בחוב מזונות פיקטיבי, שכן במקרים רבים על אף פסיקת המזונות, החייב והזוכה מתגוררים יחד, ואולי אף השלימו ביניהם לאחר מעשה, כך שלמעשה החייב ממשיך בשגרת חייו מתגורר עם הזוכה, נהנה מהכספים, בעוד שהנושים נותרים עם כלום. העדפת הזכאי למזונות שישב בחיבוק ידיים על פני מי שפעל הוא לא הוגן.
כלום הכספים הללו לא ישמשו את הנושים למחייתם? האם אלו לא "מזונות" של הנושים? האם זהו לא כספם וקניינם? האם העובדה שהחובות הם "אזרחיים", הם נחשבים מי אפסיים בעיני המחוקק, כל עוד יש מאן דהוא שזכאי למזונות.
היכן שיקול הדעת השיפוטי? היכן הבדיקה ומבחן הנסיבות? היכן החלוקה? ואיה הצדק החלוקתי?
