בטבע של הדברים לאחר פטירת המוריש צצים יורשים שונים עם תביעות חוב כנגד העיזבון או ההפך. העיזבון תובע את היורשים תביעות חוב כגון הלוואות שהמוריש הלווה ליורשים נכסים הנמצאים בפיקדון ובשאילה אצל היורשים.
אך לא רק זאת, אנו מוצאים בשנים האחרונות תביעות רבות לפיהן אחרי פטירת המוריש מתגלה כי במהלך חייו האחרונות של המוריש הוא העביר נכסים לאחד הבנים ואף במקרים רבים נמצא כי העיזבון ריק מתוכן וכי אחד היורשים נטל את העיזבון מהמוריש במהלך חייו בתואנה של מתנה, הענקה או הוצאות לטובת המנוח או החזר הלוואות למנוח ועוד אין ספור טענות. דבר זה מצריך הגשת תביעות להיקף העיזבון כדי לכלול את הנכסים הנמצאים בחוץ לתוך העיזבון, הטענות הנטענות דומות להתנגדות לצוואה כמו הענקת מתנות כאשר המוריש היה חסר כשירות משפטית, איומים, כפייה ועוד.
התביעות הללו מתנהלות בבית המשפט לענייני משפחה בין היורשים, בינם לבין עצמם ואילו מסתיימות לעתים בהסכם הדורש התנהלות ומומחיות במשא ומתן.
